פרק שירה - שירת הבריאה ו

פרק שישי - שיר השרצים והחיות.

• שרצים אומרים: יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם:
• אלים שבשרצים אומרים: אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ:
• נחש אומר: סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים:
• עקרב אומר: טוֹב יְהֹוָה לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו:
• שבלול אומר: כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ נֵפֶל אֵשֶׁת בַּל חָזוּ שָׁמֶשׁ:
• נמלה אומרת: לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם:
• עכבר אומר: וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ:
• חולדה אומרת: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ:

כלבים אומרים: בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יְהֹוָה עֹשֵׂנוּ:

רבי ישעיה תלמידו של רבי חנינא בן דוסא התענה חמש ושמונים תעניות.
אמר, כלבים שכתוב בהם "והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה" יזכו לומר שירה. וענה לו מלאך מן השמים ואמר לו,
ישעיה, עד מתי אתה מתענה על זה הדבר, שבועה היא מלפני המקום ברוך הוא מיום שגילה סודו לחבקוק הנביא לא גילה דבר זה לשום בריה בעולם,
אלא בשביל שתלמידו של אדם גדול אתה, שלחוני מן השמים לזדקק אליך ואמרו כלבים כתיב בהם "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו" ולא עוד אלא שזכו לעבד עורות מצואתם שכותבין בהם תפילין ומזוזות וספר תורה, על כן זכו לומר שירה.
ומה ששאלת חזור לאחוריך ואל תוסיף בדבר הזה עוד כמו שכתוב "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו."

ברוך ה' לעולם אמן ואמן : ברוך ה' מציון שוכן ירושלים הללויה :
ברוך ה' אלוהים אלהי ישראל עושה נפלאות לבדו :
וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן :

בקשה אחר אמירת פרק שירה

רבון כל העולמים,
יהי רצון מלפניך יי אלהי ואלהי אבותי, שבזכות "פרק שירה" אשר קריתי ועסקתי, שהוא שירת הדומם הצומח והחי, והמלאכים הקדושים הממונים עליהם מאת ה' יתברך, והתקשרות השכינה עם כל העולמות, וקישור התחתונים עם העליונים, ואמירתו כהקרבת קרבן על גבי המזבח.
שתהא שעה זו שעת רחמים, שעת הקשבה, שעת האזנה, ונקראך ותעננו, נעתיר לך והעתר לנו. שתהיה עולה לפניך קריאתנו ועסקנו ב "פרק שירה", כאילו השגנו כל הסודות הנפלאות והנוראות אשר הם חתומים בו בכל תנאיו.
החזירנו בתשובה שלמה לפניך, ונזכה למקום שהנפשות הרוחות והנשמות נחצבות משם, וכאילו עשינו כל מה שמוטל עלינו להשיג, בין בגלגול זה, בין בגלגולים אחרים. ולהיות מן העולים והזוכים לעולם הבא עם שאר צדיקים וחסידים.
ומלא כל משאלות ליבנו לטובה [כאן יוסיף לבקש בפרטות מה שצריך]
ותהיה עם לבבנו ואמרי פינו בעת מחשבותינו ועם ידנו בעת מעבדנו. ותשלח ברכה והצלחה והרווחה בכל מעשה ידנו. ומעפר ענינו תקימנו, ומאשפות דלותנו תרוממנו. ובכח השירה יתמתקו כל הגבורות ותתפשט הברכה בכל העולמות. ונזכה לשורר לעתיד לבא. ותשיב שכינתך לעיר קדשך במהרה בימנו.

אמן

בכתבי האר"י זצוק"ל מזהיר מאד לומר פרק שירה בכל יום, שכל הנבראים בעולם יש להם שר בשמים. והוא סוד גדול מה שאמרו רז"ל אין לך עשב שאין לו מזל מלמעלה שמכה עליו ואומר לו גדל, ועל ידי אותו השר נמשך על הנברא השפע והחיות, ואותו השר אינו יכול להשפיע להתחתונים עד שיאמרו שירה, ועל ידי אותה שירה מקבל מזונותיו וחיותו להשפיע בתחתונים. והשיר הזה עולה הכל יחד בכלל מקבץ אותם מטטרו'ן שר העולם, מפני שהוא מופקד על כל השירה להכניס פנימה ולשאוב אור וקיום לכל הנמצאים התחתונים ולתת להם קצבת מזונותיהם ושפעם (מוהר"ר אברהם אזולאי זצוק"ל ב"חסד לאברהם")

וזהו גם כן אמירת פרק שירה בכל יום וכו', שעל ידי אמירת האדם אותו שהוא כולל כל הכוחות כולם, הוא נותן כח להמלאכים והשרים של כל אלו הבריות שיאמרו אלו השירות, ועל ידי זה הם מושכים חיותם ושפעם להשפיע בכל התחתונים (מוהר"ר חיים מוולוז'ין זצוק"ל ב"נפש החיים")